קוד לבוש אופף אותנו בכל מקום,ממקומות ציבוריים כמו בתי קפה ומסעדות ועד בתי הספר ומקומות העבודה.בחלק מהמקומות התלבושת היא מלאה (מכנס וחולצה ולפעמים פריטים נוספים,מוגדרים) ולעיתים קרובות זוהי תלבושת חלקית (רק חולצה) או הגבלים שונים כמו אורך המכנס.
כיום מונהג חוק תלבושת אחידה ב90% מבתי הספר היסודיים,ב70% מחטיבות הביניים
וב-50% מהחטיבות העליונות,כאשר החוק היבש מכתיב חובה על לבישת תלבושת אחידה עד כיתה י' ולאחר מכן הדבר תלוי במדיניות בית הספר.
אז מה דעתכם על חוקי התלבושת האחידה?

 

משנת 2010 החליט משרד החינוך להנהיג חוק תלבושת אחידה לתלמידי ישראל עד כיתה י'.
יש הטוענים כי התלבושת האחידה בבתי ספר היא דבר מועיל ואף חיוני אשר תורם למהלך הלימודים.אני מתנגדת לטענה זו.

 

ליאת רוטנר,סופרת ישראלית,כותבת בספר שלה "לנצח בגדול" ,"אני רוצה להיות מוזר אבל לעולם לא זר" ופה בדיוק זה הזמן שלנו להיות מוזרים,ללבוש בגדים שעוד עשרים שנה כשנביט בתמונות,נעלה גיחוך על האומץ והטעם שהיו לנו.
בני נוער שוהים בבית הספר כשש שעות ביום ואפילו יותר במשך שתיים עשרה שנות חייהם וכל אותו הזמן הם לובשים את אותה החולצה חסרת המעוף המשמימה.
בעצם כל גיל ההתבגרות שלנו עובר בין כותלי בית הספר,והדבר הבסיסי שקורה בגיל הזה,הינו החיפוש העצמי שלנו.בגיל הזה אנחנו מחפשים את המראה שמתאים לנו,את החולצות,הדיבור והאופי.
יתרה מזאת כיום רבים מבני הנוער מחזיקים בחולצות היכולות להעיד על תחביבים ותחומי עניין שלהם.חולצות אלו משייכות את בני הנוער לפאנדומים [FANDOM] (קהילה שהמכנה המשותף בניהם הוא אהבה או אהדה לספר,סדרה או משחק כלשהו) אשר מאפשרות לבני הנוער לזהות ולהזדהות בחברה ואף לפתח קשרים עם אנשים נוספים.

 

נוסף על כך,פעמים רבות נאמר כי התלבושת האחידה חוסכת כסף להורים,האומנם?
האם בארון של התלמידים ניתן למצוא רק חולצות בית ספר?
או,לכל הפחות,מגוון מצומצם ביותר של בגדים אחרים?
התשובה היא לא.
תעשיית חולצות בית הספר מרוויחה כל שנה סכום נאה,כאשר מעבר לבגדים הרגילים (שאיתם התהלכו הילדים במשך כל הקיץ והערבים וימשיכו להתהלך גם בשאר השנה) נאלצים ההורים לקנות חמש חולצות נוספות ויותר.לעיתים קרובות לסל נוספות גם חולצות הספורט (המונהגות בחלק מבתי הספר) וקפוצ'ונים או סוודרים לתקופת החורף.
והמחיר?הוא בהחלט לא עשרה שקלים לחולצה,לרוב המחיר נע בסביבות השלושים-ארבעים שקלים לכל פריט וההוצאה היא כמובן על ההורים.

 

לעיתים קרובות,נשמעים טיעונים על כך שהתלבושת האחידה חוסכת זמן בבקרים ורבים ממתנגדי התלבושת האחידה מתרככים למשמע טענה זאת ומסכימים איתה.אך אני לא אחת מהם.
ישנם אנשים שונים בעולם,אנשים שמכינים לעצמם את הבגדים בערב ואנשים שמכינים אותם בבוקר,אנשים שמתלבשים לאט ותוך כדי מנסים לתפוס עוד כמה דקות של תנומה ויש כאלה שמתלבשים מהר עם מוזיקה קצבית ברקע.בדיוק כמו שיש אנשים שאוכלים לאט לאט,בניסיון להוציא את מלוא ההנאה מכל ביס,ויש אנשים שאוכלים מהר,רק בגלל הצורך.
לתלבושת האחידה מגוון גוונים וצורות (מה שהופך לפחות אחידה בעיני) וכל ילד או ילדה אשר מקדישים זמן לא מועט לפני המראה יעשו זאת גם בעת לבישת התלבושת האחידה,תוך תהייה האם הגוון הזה מחמיא לי או שאולי כדאי לנסות שילוב אחר.
וישנם אנשים כמוני,שלא מתלבשים לפי צו האופנה האחרון,שתהיות כאלו בבוקר,רק הורסות להם אותו.לאותם האנשים לוקח חמש דקות לכל היותר להתלבש.
כלומר התלבושת האחידה לא מצמצמת את הזמן הנדרש להתלבש.היא אינה מעניקה להם שעות שינה נוספות או מזרזת את תהליך ההתארגנות בבוקר.

 

יתרה מזאת  פעמים רבות נשמעת הטענה מצד חובבי התלבושת האחידה כי היא תורמת להשגת שוויון ואחידות בין תלמידי בית הספר,אך האם ילדכם הם באמת אנשים כל כך רדודים שהדבר היחיד שמאפיין אותם הינה החולצה?האם הדבר היחיד שיוצר מכנה משותף בינם לבין חבריהם,הוא מעמדם הכלכלי?
אני משערת שלא,מיותר לציין,כי כיום ניתן למצוא הבדלי מעמדות לא רק בחולצות שלובשים הילדים אלא גם במכנסיים,בנעליים,בפלאפונים ואפילו בציוד האישי שלהם כמו תיקים ומחברות.
אם אנחנו רוצים לחנך את ילדינו לשוויון והרגשת אחדות בינם לבין חברם לספסל הלימודי,עלינו לעשות זאת באמצעות שיעורי חינוך ואהבת האחר ולא באמצעות התלבושת האחידה.
יאנוש קורצ'אק אמר פעם כי" “מתחת לתלבושת אחידה דופקים מאה לבבות שונים וכל אחד מהם – קושי אחר,עבודה אחרת,דאגה וחשש אחרים”.
יום יבוא וכל אותם התלמידים האלו יהיו אנשים,מנכ"לים,פורצי דרך,מיליונרים ועוד ובסופו של דבר היינו רוצים להעניק להם את הטוב ביותר שאפשר כדי שילמדו להיות האנשים הכי טובים שאפשר.
אני בספק שתלבושת האחידה תעזור לכך.

 

לסיכום,הייתי רוצה להציע הצעה,בתקווה שהיא תגיע גם לאחראים על הנושא הזה.אחד היתרונות שמוזכרים מדי פעם טוענים כי הסמלים המופיעים על החולצות עוזרים לחלוקת הילדים לבתי הספר אליהם שייכים,לכן הייתי רוצה להמליץ על החלפת התלבושת האחידה במדבקות בעלות רקע שקוף אשר יאפשרו לכל תלמיד להגיע בלבוש האהוב עליו,ביחד עם סמל הבית ספר בעלות מזערית של כשניים-שלושה שקלים למדבקה,כאשר כל מדבקה תהיה רב פעמית.דבר זה יוכל לעזור להגיע להסדר ששני הצדדים יתמכו בה.